לאחר האסון הכבד שפקד את עם ישראל עם פטירתם הטראגית של שבעת בני משפחת ששון בשריפה בארה"ב, קורא הגאון הרב משה חיים לאו רב בית הכנסת הגדול שונה הלכות בנתניה, לעם ישראל להתחזק באחדות, בפרט לאור מערכת הבחירות היצרית האחרונה.

בשיחה מיוחדת לאתר קול חי אמר הרב "על הפסוק ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראת אומר רש"י שכשנעקד על גבי מזבח והיה אביו רוצה לשוחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, לפיכך כהו עיניו. שמעתי פעם אמרה נפלאה משמו של הגר"ש בירנבוים זצ"ל ר"י מיר בארה"ב ששאל לשם מה כתוב נפתחו השמים, ניתן היה להסתפק באותה שעה ראו מלאכי השרת. הרי כשמדובר בעיני בשר יש דבר שמסתיר. כשוילון קיים לא ניתן לראות מה מאחוריו אבל מלאכי השרת יש להם עיני רוח, והשמיים עבורם אינו וילון והם יכולים לקראות גם כשהשמיים אינם פתוחים.

והשיב הגר"ש בירנבוים שבשעה בה אברהם עקד את יצחק ועמד לשוחטו היה ריקוד גדול ושמחה עצומה שם בשמיים. כל מלאכי השרת נטלו חלק באותו ריקוד של מצוה, ולכן לא הייתה להם סיבה לבכי. אבל בשעה שהוילון הוסט וראו את מלאכי השרת איך שזה נראה במבט ארצי על פני כדור הארץ, שאבא עוקד את בנו, איזה עצב יש על כדור הארץ לכן בכו"

אומר הגרמ"ח לאו: "אין משהו שיכול להמחיש שבעה קורבנות שאב ואם, שתזכה לרפו"ש, מקריבים שבעה ילדים בחטף שכזה בבת אחת. אין ספק שבשמיים, בשבת פרשת ויקרא שבה קראו את תורת הקרבנות, היו הקורבנות הללו עולות תמימות ובוודאי כיפרו לנו על דברים שאין לנו בהם הבנה כלל.

אבל לנו כבני אדם הכאב הוא עצום. אין מילים שיכולות לנחם, ולו במשהו, את ההורים. איננו מבינים חשבונות שמיים ומי שחושב שמבין לשוטה ייחשב.

אנחנו כן יודעים שכשקורה אסון, אנו בדרכנו היהודית צריכים להתחזק ולתקן את בדקי הבית איפה שנראה שהבניין חסר. לדוגמה נושא האחדות שמטבע הדברים לוקה במקומות רבים בחסר. לא צריך מערכת בחירות אלא גם בהזדמנויות נוספות אנו נתקלים בכל מיני התנהגויות קלוקלות בנושא שבין אדם לחברו ואולי זו הזדמנות להתחזק, והחכם עיניו בראשו לתקן ולו במשהו כדי שחלילה וחס לא נזדקק לאזכורים שמימים. ושנזכה בפרט כעת בחודש ניסן, חודש הגאולה, שאנו מצפים שעוד בשנה זאת נזכה לותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".